להודעה זו יש 3 תגובות
מאת:
ellonet2 אני אחרי סבב IVF שלישי. עוד שבוע ויומיים התשובות.
כל החיים הייתי פייטרית, מי יכול עלי, בעבודה, בלימודים, מול מצב כלכלי קשה ומול עשרים אלף תקרות זכוכית. תמיד שאמרו לי "לא" הראתי שאפשר אחרת.
כשהודיעו לי ולבעלי שאנחנו הולכים לקראת טיפולי פוריות זה היה לי ברור שזה יהיה עוד קרב, עוד מלחמה, שאני אנצח בה. אני אתן את הכל, לא מפחדת מעבודה קשה או מכאבים - בסוף ננצח.
אחרי 3 סבבי הזרעות כושלים ו2 סבבי IVF שכשלו נשברתי.
הפעם הסבב הזה היה קשה, לקראת השאיבה התחילו לי מיני כאבים בגוף. הבטן המנופחת והכואבת הקרינה על הגב וכמעט לא יכולתי לנשום, היו לי סחרחורות, בחילות, הקאות, צפצופים באוזנים וחשבתי שאני עומדת להתעלף.
בבית חולים, חצי שעה לפני השאיבה שמעתי את עצמי אומרת לבעלי משפט שבחיים לא יצא לי מפה "אני לא יכולה יותר". הכאב היה חזק מידי תופעות הלוואי היו קשות ובאמת אם זה היה תלוי בי - זו הייתה השאיבה האחרונה שלנו.
השאיבה הניבה 16 ביציות, מתוכן 9 הופרו, אחת הוחזרה כעבור יומיים ועוד אחת שהתפתחה לבלסטו יפה הוחזרה.
בשני הסבבים הקודמים לא הצלחנו להגיע לתוצאות יפות, איכות הביציות הייתה ירודה ולא הקפאנו שום דבר כך שבעצם עברתי שאיבה אחרי שאיבה ברצף - כל חודש.
עכשיו התוצאות היו יותר טובות וקיוותי שנוכל להקפיא, אבל ביום של החזרת הבלסטו האמבריולוגית אמרה שנותנים לשאר הביציות עוד כמה שעות להתפתח והן עדיין לא מוכנות להקפאה. זה נשמע בדיוק כמו מה שאמרו בסבבים הקודמים, אני ממש מפחדת שלא יקפיאו.
אני יודעת שעוד מוקדם להספיד את הסבב הזה והחזרה של בלסטו מעלה את הסיכויים אבל אני חושבת שדעתי נאבדת עלי. כל כאב הכי קטן ואני קופצת, מתחילה לחשוב אם הכאב נורמלי וחלק מהגוף או אם מדובר בכך שהעוברים לא נקלטים וגם הפעם הסבב יכשל.
אני באמת לא מסוגלת לעבור עוד שאיבה, כלומר אני אעבור אם חס וחלילה יהיה צורך, אבל אלוהים שישמור, מפעם לפעם זה הולך ונהיה קשה יותר.
אני נמנעת מביצוע כל מיני פעולות פשוטות כי אני מפחדת שהרחם יתכוץ והעובר יפלט החוצה.
אני פשוט משתגעת.
אני לא יודעת איך אני אמורה להתנהל, רגיל? להיות בהשגחה? להמנע מפעולות או להרבות בהן? להמנע מיחסי מין? ללכת ברגל או לא להכביד על הגוף?
ומה אומרים כל הכאבים? האם זה נורמלי או משהו לא בסדר?
ואיך אני אמורה להעביר עכשיו שבוע ויומיים עד לתשובה?
איך אתן עושות את זה?
