להודעה זו יש 3 תגובות
מאת: גיאלרוסה
שבוע רכבת הרים עבר שוב בביתינו הקט.
התוצאות המדהימות של יום שני, המשיכו להדהים ביום רביעי.
אבל אז באה הודעה מהמרפאה שיש חוסר התאמה בין אסטרודיל גבוה לזקיקים קטנים
והשמחה נתנדפה לה כמו עלה ברוח.
התבקשתי לחזור על בדיקת הדם ביום חמישי ולהגיע לאולטרסאונד במרפאה בערב.
בדיקת הדם הרקיעה שחקים (אסטרודיל יותר מ-1000) ואני התחלתי להשלים עם עוד סבב לקלסר.
הגעתי למרפאה (בגפי, צד שני עדיין בעבודה) וישבתי
ספונה בכיסא מנסה להרחיק מחשבות זדוניות בעזרת קאנדי קראש
״צר עולמי כעולם סוכריה״
הטכנאית אולטרסאונד ניסתה לעודד אותי ואמרה שאפשר להתחיל סבב חדש. היא לא הבינה שבשבילי
להגיע לכאן הוא בגדר נס.
היא מצאה שזקיק שמאל הגיע ל-13 (ויש עוד שניים קטנים יותר שלא ממש הקשבתי לגודל שלהם).
חיכיתי להוראות.
עשר דקות הפכו לשעה ואני כמעט על סף בכי.
ואז אחת הפקידות זרקה לי ״יש לך שאיבה ביום שני, תשבי עם פקידה אחרת על הפרטים״.
שמעתי ולא הבנתי
אני?
שאיבה?
עד שהגעתי הביתה לא יכולתי לחייך. לא האמנתי.
ראיתי את החצי השני ומאז אני לא מספיקה לחייך.
אנחנו יודעים שהדרך עוד ארוכה,
שדבר לא מבטיח שתהיה גם החזרה
אבל לא האמנתי שבמשחק סולמות וחבלים של פריון אנחנו נגיע כל כך מהר
למשבצת ״שאיבה״.
יהיה מה שיהיה אני יודעת שהגוף שלי מסוגל לעשות את הבלתי יאומן.
הוא גם ימשיך עד לסיום המיוחל.
אני מאמינה בו
אני מאמינה בעצמי
גיאלורוסה ההמומה....
נ.ב
למה בר חווה רוצה להפוך אותי לכרית סיכות לפני השאיבה????
בקושי התמודדתי עם הזרקה אחת ביום, ביום שבת צפויות 6!!!!!
שבת שלום נהדרת לכולן!!
...אלא כתר של מלכה, כתר זהב משובץ יהלומים
.
, אתן באמת מלכות
.