להודעה זו יש תגובה אחת
מאת: גיאלרוסה
זה פוסט פרידה
זה פוסט פרידה ארוך ודי פסימי.
אומנם לא הייתי פה הרבה זמן. וחלקכן בטח לא מכיר אותי. עדין חשוב לי להפרד גם פה.
הגעתי לפה לפני יותר מ-4 שנים.
המילים החמות שלכם נתנו לי כוח להמשיך וההמלצה על בר חווה הביאה לנו ילד ראשון.
חזרנו שוב לילד שני לפני שנה וחצי.
לא האמנו הפעם הדרך תהיה ארוכה וקשה עד מאוד ובסופו של דבר נגיע למבוי סתום.
אחת הסיבות שהיה לי חשוב לכתוב ולהפרד היא לתת קול גם לכישלון.
אנחנו נאחזות בכל סיפור הצלחה ובמיוחד באלו שהתחילו בהפתעה ונגד הסיכויים.
הסיפורים האלו נותנים המון כוח ותקווה, אבל יכולים גם להעצים את הכשלון האישי שלנו.
לפעמים אנחנו שוכחות שעל כל הריון שהתחיל עם דימום יש עשרות תשובות שליליות.
על כל ילד שהגיע מבטא נמוכה יש עשרות מפחי נפש.
וכמה שנרצה, נתאמץ, נכאב ונתפלל, יש נשים שיסיימו את תהליך הפריות בידיים ריקות.
אסיים בסיפור השאיבה שקרה לנו והוא תמצית רכבת ההרים שעברנו בשנה וחצי האחרונות.
אחרי עוד מעקב זקיקים מורט עצבים הגענו באחד מימי החמישי לשאיבה.
מתוחים וחרדים שמא שוב לא תמצא ביצית.
לשמחתינו בר חווה יצא שמח והודיע שיש ביצית.
נשמנו לרווחה.
למחרת חיכינו לטלפון על תוצאות ההפריה. כל היום הסתובבתי בעבודה עם טלפון. מנסה לחשוב לאן אברח שהוא יגיע. בסוף, ברגע שנכנסתי לרכב וסגרתי את הדלת הגיע הצלצול.
יש הפריה, תבואו ביום ראשון.
לבעלי היתה ישיבה מאוד חשובה בעבודה ביום ראשון. הוא התחיל להריץ טלפונים והצליח להעביר אותה ליום שני.
ביום שבת היינו מאושרים.
במוצאי שבת התחילו לחדור לי מחשבות פסימיות. מיום חמישי עד ראשון זה ארבעה ימים. אף פעם לא גידלו לי עוברים ליום 4. אולי לא ישרוד.
כעסתי על עצמי וסילקתי את המחשבה מהר.
טלפון מהמרפאה
הלב נפל לי לרחם
אני מצטערת, העובר הפסיק להתפתח...
ביום ראשון עבדתי ובכיתי לסירוגין.
הייתי מרוסקת. החזקתי בידיים חלום והוא התפוצץ לי בפנים.
זאת טעות אמרתי לעצמי, וכל היום הסתכלתי על הטלפון בתקווה.
בצהרים טלפון מהמרפאה.
הפסקתי לנשום
את שומעת, העובר ממשיך להתחלק. הוא מתחלק בקצב מאוד איטי, אבל מתחלק. רוצים להחזיר?
אני צעקתי כן, בעלי היה יותר מהוסס, אבל בסוף יישרנו קו.
למחרת במקום לנסוע לישיבה שעבד עליה המון, בעלי ואני נסענו עם תקווה לאסותא.
לחדר ההחזרות לא נכנסנו.
על הכורסאות בהתאוששות ד״ר חסון סיפר בכאב שהעובר שוב הספיק להתחלק.
יצאנו מובסים מאסותא.
אנחנו מחבקים את המתנה שקיבלנו ומפיסיקים את הטיפולים שהביאו לנו רק כאב.
אני מאחלת לכולכן רק בשורות טובות, בטן גדולה וידיים מלאות.
נעמתן לי מאוד
גיאלרוסה